top of page

עבודות

דרך ארץ | עבודה בזמן מלחמה

דרך ארץ

עבודה בזמן מלחמה

'דרך ארץ' התחילה את דרכה בקיץ 23, תוך כוונה לעסוק בבריאה וכאוס. התהליך נגדע באופן חד ב 7.10 והאנסמבל התגייס והתפזר דרומה וצפונה למילואים וכיתות כוננות. אחרי כשלושה חודשים החלו לחזור לעבודה בסטודיו יחד עם החוויות ורוחות המלחמה. הרקדנים נתנו ביטוי לתחושות ולתנועתיות המיוחדת שנוצרה בעת הזו, ובעיקר החליטו לקחת אחריות אחד על השני. היצירה נעה במעגל אין סופי שכמעט ונשבר שוב ושוב, אבל כולם אחראים להתקיימותו- כל מי שנופל נתמך, כל מה שנשבר מוחזק וממשיכים הלאה, בדאגה, בכאב באחווה. ישנם רגעי טרנס עוצמתיים ופיזיים וישנם רגעי רוך אינטימיות וחסד, כל החומרים מהם עשויים החיים שלנו כאן.

אנו מתפללים שהמלחמה תסתיים בקרוב, כולם יחזרו הביתה, נוכל לטפל בפצועים ובעצמנו ולצאת לדרך חדשה.

עוד על המופע

לב בשר

"וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם
וַהֲסִ֨רֹתִ֜י אֶת ־לֵ֤ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשַׂרְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר׃"(יחזקאל לו כו)

לב בשר היא יצירה המדברת עדינות. היצירה בוחנת את הקשר, ואת החיבור האמצעי והבלתי אמצעי.
חבורה של 6 רקדנים אשר נמצאים בחיכוך כמעט תמידי אחד עם השני, נשענים וסוחבים, בודקים גבולות נופלים וקמים, מערכות היחסים האינטימיות הנוצרות על הבמה מדמות עבורנו את המורכבות אשר מתקיימת בכל מערכות היחסים שלנו, בעידן שבו כל המבנים החברתיים מתפרקים ולכן גם היחסים בינינו מתערערים ונבדקים מחדש.

לב בשר שואלת שאלות ולאו דווקא עונה עליהן, אלא מציעה זוויות הסתכלות שונות, שלל הדימויים הנוצרים במהלך העבודה מאפשרים לצופה תמונה עשירה וחופש לפרשנות אישית עמוקה.
.

עוד על המופע
When conditions and laws change, and we are no longer sure where we wanted to go in the first place, and how? where are we? And what do we do? now? Right now? Accidentally or accidentally? Will we flow or have a plan? How do you move on? For sure? One hundred percent sure?  Yeah Al that sounds pretty crap to me, Looks like BT aint for me either.  without a doubt.

מַמֶּש

כשהתנאים והחוקים משתנים, וכבר לא בטוחים לאן רצינו להגיע מלכתחילה, ואיך?
איפה אנחנו? ומה אנחנו עושים? עכשיו? עכשיו ממש? בטעות או במקרה? נזרום או שיש תכנית?
איך עוברים הלאה? בוודאות? בטוח במאה אחוז?
כן, ב….בט… בטח.…
ללא צל של ספק.

עוד על המופע
Hanan Anando who was Hanan Martsiano who was Hanan Marciano, his grandparents came from Morocco to Haifa. Ronen Izhaki, who was Ronen Amrami, his grandparents came from Persia and Yemen to Jerusalem. Remember what was almost erased and lost forever. Some of it we still remember, some we recreate, some inventors and some just imagine.

מחוקים​

חנן אננדו שהיה חנן מרציאנו שהיה חנן מרסיאנו, סבותיו הגרו ממרוקו לחיפה.

רונן יצחקי שהיה רונן עמרמי, סבותיו הגרו מפרס ותימן לירושלים.

נזכרים במה שכמעט נמחק ואבד לנצח.

חלק מזה אנחנו עדיין זוכרים, חלק אחר משחזרים, חלק ממציאים וחלק פשוט מדמיינים.

עוד על המופע
"Breathe!" I tell him, "Breathe bro, it's all a wedding." And it's all loneliness. And it's all a stormy dance of fear, attrition and maybe never. Or worse - forever. All in all, max divorce, max alone. The whole max.

בלי נדר

"תנשום!" אני אומר לו: "תנשום אחי, זה כולה חתונה." וזה כולה בדידות. וזה כולה מחול סוער של פחד, התשה ואולי לעולם לא. או יותר גרוע – לנצח.
כולה, מקסימום תתגרשו, מקסימום לבד. כולה מקסימום.

עוד על המופע
An intimate dance performance inspired by the story from a celebration mask about the four who entered the orchard (Pesht, Remez, Deresh, Sud). Four ensemble dancers now together with the audience enter the orchard. It is not known how they came out.

רטט

מופע מחול אינטימי בהשראת הסיפור ממסכת חגיגה על הארבעה שנכנסו לפרדס (פשט, רמז ,דרש, סוד).

ארבעת רקדני אנסמבל כעת יחד עם הקהל נכנסים לפרדס. אין לדעת איך יצאו..

עוד על המופע
Ensemble now brings to the stage questions of identity about the human, Israeli, Jewish, male body. The body has undergone tremendous changes in the last hundred years. Is the male Jewish body adorned with its teachings or perhaps already with its muscles and uniforms? Ensemble now offers a third option, the fusion that creates Israeli complexity.

גיבורים

אנסמבל כעת מביא לבמה שאלות של זהות על הגוף האנושי, הישראלי, היהודי, הגברי.

הגוף שעבר שינויים עצומים במאה השנים האחרונות. האם הגוף היהודי הגברי מתעטר בתורתו או שאולי כבר בשריריו ובמדיו?

אנסמבל כעת מציע אפשרות שלישית, את הפיוז'ן שיוצר מורכבות ישראלית.

עוד על המופע
We are between heaven and earth, between Tel Aviv and Jerusalem, between an ancient Hasidic world and a world of contemporary culture. We enjoy being a medium between the edges and also thank for having the edges as they are. Applaud with right hand and left hand. The work was created with the generous support of the Jerusalem Foundation and the Ministry of Culture and Sports - Dance Department.

חד"פ

אנחנו נמצאים בין שמיים לארץ, בין ת''א לירושלים, בין עולם חסידי עתיק יומין לעולם של תרבות עכשווית. אנחנו נהנים מהיותנו תווך שבין הקצוות וגם מודים על קיום הקצוות כמות שהם. מוחאים כפיים עם יד ימין ויד שמאל.

עוד על המופע
In the work "Of", Ronen Izhaki , in force and trembling, dares to enter the world of "White Death" (1981) - one of Ruth Ziv Eyal's first works, a work that is the genetic code for Ruth's work over the years and a summary of her unique movement language. Together with his brave partners on the road - Ensemble Now, a contemporary dance group of religious men that operates within the framework of "Between Heaven and Earth", Ronen tries to connect times and places and create new combinations. The show was created as part of the "Following" project initiated by Mifal Hapayis.

עפר

בעבודה "עָפָר" מעז רונן יצחקי, בחיל ורעדה, להיכנס לעולם של "המוות הלבן" (1981) – מעבודותיה הראשונות של רות זיו אייל, עבודה המהווה את הקוד הגנטי לפועלה של רות לאורך השנים ותמצית של שפת התנועה הייחודית לה. יחד עם שותפיו האמיצים לדרך- אנסמבל כעת, קבוצת מחול עכשווי של גברים דתיים הפועלת במסגרת "בין שמים לארץ", מנסה רונן לחבר בין זמנים ומקומות וליצור צירופים חדשים.

עוד על המופע
From the world of the beggars a simple hand is sent, invading into our being. Our solid existence is shaking. Beyond the decent border and following the beggars of R. Nachman of Breslav

מארש לקבצנים

מתוך עולמם של הקבצנים נשלחת יד פשוטה, הפולשת לתוך הוויתנו. קיומנו הסולידי מטלטל. מעבר לגבול המהוגן ובעקבות הקבצנים של ר' נחמן מברסלב

עוד על המופע
Between secular and sacred, between the secular ecstasy of a dance club, and the religious one, as expressed in the body of the worshiper, in awe, strength and trembling.

כביש מספר 1

בין חילון לקדושה, בין אקסטזה חילונית של מועדון ריקודים, לזו הדתית, כפי שבאה לידי ביטוי בגוף המתפלל, ביראה, חיל ורעדה.

עוד על המופע
Six men moving around a table. Sometimes as drunken peasants around the dining table, and sometimes as followers around the table of the beit midrash - below and above the table, in ancient and contemporary realities. Meeting in the movement.

ועד הבית

שישה גברים נעים סביב שולחן. לעיתים כאיכרים שיכורים סביב שולחן האוכל, ולעיתים כחסידים סביב שולחן בית המדרש - מתחת ומעל לשולחן, במציאות עתיקה ובמציאות עכשווית. התוועדות בתנועה.

עוד על המופע
bottom of page