צילום: אהרון פז
קומפוזיציה כתנועה ללא ניירת.
זה פרויקט המוסיקה שלנו שהוא פרויקט המשך של המלחין ונגן הצ'לו גדעון לבינסון עם הזמר השחקן ואיש הרדיו דורי בן זאב, עם המלחין נגן המקלדות וכלים נוספים, יגאל מרטנבאום, המלחין ונגן כלי הנשיפה שי כהן והמלחין מעבד ונגן המקלדות רועי זוארץ. חמישה מוסיקאים יוצרים מקשת רחבה של תרבות מוזיקלית, פועלים בתנועה והתבוננות מתודית בתהליכי יצירה ללא הנטל של תיעוד גרפי בתיווי.
תיעוד ואוריינות במוסיקה המערבית למרות תרומתם העצומה גובים מחיר יקר מהאותנטיות והויטאליות של תהליכי היצירה המוסיקלית, ובמיוחד כאשר מיומנויות תיווי אלו פועלות בו זמנית עם היצירה המוזיקלית עצמה.
בפרויקט זה מתבוננים בג'סטה של הצליל של המילה של השפה בתנועות הגוף ובפוטנציאל התיאטרלי המכונן, כח מפרה מצמיח ומעצים של היצירה המוזיקלית.
ניהול אמנותי: גדעון לבינסון ורונן יצחקי.
צילום: אהרון פז
ארכיון פרויקטים
הקשר בין ג'סטה תנועתית לג'סטה מוסיקלית
"אלה שרוקדים נראים משוגעים בעיני אלה שלא שומעים את המוסיקה" (אלברט איינשטיין)
הנחייה מוסיקלית: גדעון לבינסון
נגנים: גדעון לבינסון: צ'לו // יצחק וינוקר: אקורדיון // מאיר יניגר: מרימבה, ויברפון
רקדנים יוצרים: חנניה שורץ // אליאור חבני // אלון ברששת
הנחייה תנועתית: חנניה שורץ
מחול ומוסיקה התפתחו מאז ומעולם כאחיות תאומות. העבודה מתוך דיאלוג בין המדיות השונות ולא מתוך החיבור הבימתי שלהן, ברמה של עיצוב המוצר ו"השירות" שמוסיקה עושה למחול, מצריכה עבודה באותן נקודות בהן הביטוי האמנותי נמצא לפני נקודת ההתפצלות של המדיות. אין ספק שחוויה זו ניזונת מהדיון התלמודי החוויתי המתנגח ומתנצח בבואו ללבן ולזהות, מתוך חוויה מאוד קונקרטית של בית המדרש, את פוטנציאל החיות והאמת של המחלוקת.
ע"י עבודת מחקר שמבוססת בעיקר על התנסות ויצירה משותפת של רקדנים ומוסיקאים, או ליתר דיוק אמנים שיוצרים גילוי אמנותי דרך עבודת הגוף שלהם, בין אם מדובר בגופם בלבד ובין אם מדובר בגופם בצירוף כלי נגינה, נעשה ניסיון לשחזור המקורות המשותפים של ההבעה.
צילום: אהרון פז
צילום: אהרון פז